לקראת הכנה ללידה
הריון, לידה ולאחר לידה
לידה היא תהליך מורכב במיוחד אצל בני האדם וזאת בשל היחס בין גודל ראש לאגן
יחס זה הוא שהופך את הלידות שלנו לקשות, שלא כמו לידות של בעלי חיים אחרים.
קיימת השערה שהלידה הפכה לקשה יותר לאחר שבני האדם החלו לעסוק בחקלאות. ארכיאולוגים החלו לחשוד בכך לראשונה כאשר מצאו מעט שלדי תינוקות בקברי ציידים-לקטים, אך מצאו יותר מהם בקהילות חקלאות.
ההשערה היא שמשקל העוברים עלה מה שהקשה על הלידה והוביל ליותר מקרי מוות לאימהות ולתינוקות, עם זאת , כיוון שהיה מדובר שיישובי קבע ולא בקהילות נוודים ייתכן שזו הסיבה לריבוי הממצאים.
תיאורים פיסוליים של נשים בהריון נמצאים בתרבויות פרה-היסטוריות רבות. חשיבותם של פסלים אלו והשימוש בהם אינה ידועה. עם זאת, ההגזמה של האנטומיה הנשית בפסלונים כמו "ונוס מווילנדורף" שנוצרה לפני למעלה מ-21 אלף שנה, מרמזת שהם קשורים לפוריות ולפוריות האישה.
חלק מהחוקרים משערים שנשים ענדו אותן כקמעות כדי להגן עליהן במהלך ההיריון והלידה.
סיפורי הריון ולידה מופיעים לעתים בפולקלור ובדת. אולי סיפור הלידה המפורסם ביותר הוא המולד הנוצרי, שבו מריה הבתולה יולדת את ישו באבוס. במיתוס הבריאה של אירוקואה, אישה יולדת שני בנים, אחד שבורא את כל הטוב שבעולם ואחר שבורא את כל הרע שבעולם. האלה היוונית אתנה הגיחה מסדק בגולגולת של אביה זאוס. *ובאגדה היפנית, סיפורו של חותך הבמבוק, גבר מוצא תינוקת בתוך גבעול של במבוק מפוצל (ועל הדרך נוצר ההר פוג'י)
מקצוע המיילדות מוכר ממצריים ויוון העתיקות, בתנ"ך מוזכרות שפרה ופועה "וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת, אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה. וַיֹּאמֶר: ”בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם, אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם בַּת הִיא וָחָיָה.” שסירבו למלא אחר ההנחיה של פרעה והצילו תינוקות רבים.
אלפי שנים עולם ההיריון והלידה היה עולם המנוהל על ידי נשים בעלות ידע, ניסיון ויכולות ריפוי.
התיעוד של איך זה היה ללדת בתרבויות שונות ברחבי העולם הוא קלוש בשל הדומיננטיות של גברים כמניעי תרבות והעובדה שנשים ילדו לעתים קרובות בדלתיים סגורות. קשה במיוחד למצוא תיאורי לידה ממעמד הביניים והנמוכים.
עם השנים ועם התפשטות הנצרות ותפיסות דתיות, בתקופת ימי הביניים הכנסייה הקתולית ראתה במיילדות "מכשפות", הן הואשמו בלידתם של תינוקות מתים ורבות מהן הוצאו להורג בתלייה, בשריפה ובטביעה, גם בגלל שגברים ניסו לבסס את השליטה שלהם בתחום המיילדותי.
כחלוף השנים חלו התפתחויות רבות בתחום הרפואה, אך נשים רבות מתו כתוצאה ממה שנקרא אז "קדחת הלידה. דוקטור איגנץ זמלווייס היה הראשון שגילה ששטיפת ידיים מפחיתה משמעותית את המוות מאותה קדחת. ועל הטרגדיה שלו תוכלו לקרוא כאן כמו גם על הקושי של מערכת הרפואה להתמודד עם ביקורת ועם שינוי.
עידן המודרני מאופיין בהתקדמות הרפואה והטכנולוגיה גם בתחום המיילדות שהפחיתו את שיעורי התמותה של האם והעובר ברחבי העולם באופן משמעותי.
בשנות השבעים צמחה תנועת הלידה הטבעית. אימהות החלו להתנסות בלידות בבית ובמים ולוותר על שיכוך כאבים. הנשים הללו רצו יותר שליטה וחוויה אישית יותר. התנועה, לעומת זאת, זכתה לביקורת על כך שגרמה לנשים שרוצות להשתמש ברופאים ובאפידורל להרגיש כאילו הלידות שלהן פחות "טבעיות" או שהן לעולם לא חוות לידה "אמיתית".
האמת היא שאף אחת.ד לא צריכ.ה לגרום לאישה להרגיש רע לגבי כל אפשרות לידה שהיא בוחרת.
העשורים האחרונים גם עמדו בסימן העצמת נשים. במהלך המאה ה-20 נשים ברחבי העולם נכנסו למקצוע הרפואה, כרופאות מיילדות ואחיות וגם כפיזיותרפיסטיות.
במדינות מסוימות, שבהן שירותי הבריאות אינם נגישים, שיעורי התמותה של אימהות ותינוקות עדיין גבוהים. עדיין ישנם סיבוכי לידה שפוגעים באימהות וגורמים לילדים להיוולד עם מוגבלויות. עם זאת, עברנו דרך ארוכה .
לקריאה נוספת העוסקת גם בנושא הפיסטולה לאחר לידה בתרבויות פטריאכליות ולמרות בעיות תרגום
בהכנה שלי ללידה אני מנסה להכיל את ההיסטוריה הזו,
לתת לאישה כמה שיותר שליטה ואפשרויות בחירה,
לא לוותר גם על התפקיד של בן/בת הזוג,
מתוך כבוד לצוות הרפואי , גברים ונשים.
מקורות:
https://www.birthinjuryhelpcenter.org/childbirth-history.html