על ריצה
רצפת האגן
נחשון שוחט כתב מאמר מרתק על ההיסטוריה של הנשים בריצות למרחקים ארוכים שנחשבו מעוז גברי מובהק שלקח שנים לכבוש אותו.
http://debuzzer.com/shohat/54052/
נזכר בו סיפורה של רוברטה (בובי) גיב שהתגנבה להשתתפות במרתון בוסטון מבין השיחים כי לא יכלה להירשם כאישה.
היום אף אישה לא צריכה להתחבא בשיחים כדי שהשתתף במרתון, ואחוז הרצות במרוצים לכל המרחקים עולה בהתמדה.
ועם זאת – לא מעט נשים תוהות אם ריצה מזיקה לרצפת האגן שלהן.
פעילות גופנית חשובה לכל אחד ואחת, אולם נמצא שדליפת שתן עשויה להוות חסם לביצוע פעילות גופנית בנשים.
כלומר – ייתכן ואישה תפסיק פעילות או תשנה את פעילותה מפני שהיא דולפת שתן.
רצפת האגן שלנו היא קבוצה של שרירים. ככל שריר בגוף ייתכנו מאמצים שיהיו קשים מידי עבורה. אין זה אומר שהמאמץ מזיק לרצפת האגן , אלא שהוא היה פשוט יותר מידי עבורה.
דליפת שתן בריצה יכולה להיות בגלל שרצפת האגן אינה מאומנת להתמודד עם המאמץ הזה, ולאו דווקא בשל חולשה. לעיתים זה בגלל תזמון, יציבה, מתח שרירי מוגבר או סיבה אחרת.
בכל מקרה עם טיפול ותרגול מתאימים ניתן לרוב לשפר את המצב ולהגיע לריצה ללא דליפות.
במחקרים לא נמצא שפעילות גופנית גורמת לנזק לרצפת האגן.
אני מעודדת כל אישה לבצע איזה פעילות גופנית שהיא רוצה, ואם יש ליקוי ברצפת האגן שמפריע לה – אני פה כדי לטפל בזה.
מקורות:
