כאבים ביחסי מין

כאבים בקיום יחסי מין הם בעיה הרבה יותר שכיחה ממה שנדמה.
בקליניקה אני פוגשת יום יום נשים ונערות שמתמודדות עם זה, עם התחושה שמה שקל וטבעי אצל כולן , אצלן קשה וכואב, נשים ונערות ששואלות את עצמן "מה מקולקל בי? למה אני לא יכולה להיות כמו כולן?"

כשהתחלתי לעבוד בתחום שיקום רצפת האגן (בשנת 95') לתחום אפילו עוד לא היו חיתולים, לא היה ידע , לא ניסיון ולא הנחיות לטיפול בכאבים ביחסי מין.
לא מעט שנים עברו עלי בחקירה של הנושא ובלימודים.

אני זוכרת מפגש מקרי עם מטופלת בראשית דרכי שטיפלתי בה. נפגשנו אחרי כמה זמן ושאלתי אותה "תגידי, עזרתי לך?" וכשהיא ענתה בשמחה שכן שאלתי "מה הכי עזר?" והיא לא הייתה היחידה ששאלתי. כל כך הרבה על הטיפול למדתי מהמטופלות.
טיפול בכאבים ביחסי מין דורש הרבה כוחות מהמטופלת. זה לא קל לפנות לטיפול ולא קל להתמיד בו.

אחת השאלות הראשונות שישאלות היא "האם הטיפול כואב?"
התשובה היא שלא.
בעיני אסור שטיפול בכאבים ביחסי מין יכלול כאב בכלל.
למה?
כאב הוא חוויה הנחרטת בזיכרון ויוצרת "עננה" של פחד והימנעות המעיבה על אותה פעולה כואבת.
מטרת הטיפול היא ללמוד את הדרך להגיע לחדירה ללא כאב, ולחזור על הדרך הזו שוב ושוב ושוב עד שהאישה בטוחה שכאשר תנסה שוב יחסי מין עם חדירה לא יכאב לה.
זו גם הסיבה שלרוב אני ממליצה להימנע מניסיונות לקיים יחסי מין עם חדירה עד שהמטופלת ואני חושבות שבשלה העת לכך.
כמובן שאין זה אומר שלא ניתן לקיים יחסי מין מענגים ללא חדירה.
אם במהלך הטיפול האישה חווה כאב בטיפול או ביחסי מין הרי שזה מנציח את הפחד וההימנעות ומפחית את יעילות הטיפול וקצב התקדמותו.
טיפול ללא כאב כולל את כל מרכיבי מטיפול מתחילתו ועד סיומו.
כבר הרבה שנים שאני יודעת להגיד שהבנתי איך לטפל בנשים עם כאבים ביחסי מין, לצעוד איתן את הדרך בלי שיתייאשו, וברוב המקרים נסיים את הטיפול ביחד ובהצלחה.

סדרת מתיחות לנשים הסובלות מכאבים

למה כואב לי?

הרבה פעמים יופיע כאב כאשר חלים שינויים הורמונליים הגורמים ליובש ולשינויים ברקמת רירית הנרתיק. זה יכול להיות עקב שימוש בגלולות למניעת הריון, לאחר לידה, או אחרי גיל המעבר.
במקרים כאלו , כשהכאב הוא תוצאה של יובש ו"פריכות" של הרקמה תמיד נמליץ על שימוש בסיכוך רב ונשקול המלצה על שימוש בתכשיר מקומי המכיל אסטרוגן לצד הטיפול הפיזיקאלי.

לכאבים בקיום יחסי מין ישנם כל מיני שמות.
השמות מגדירים אופי שונה של בעיות , אבל תמיד יש לבצע הערכה מדוקדקת ולקבוע את אופן הטיפול על פי ההערכה ולא על פי השם של האבחנה.

השם הראשון הוא "וואגיניזמוס".
זוהי בעיה שמקורה בפחד מפני חדירה אל הנרתיק.
בעת ניסיון לקיים יחסי מין שרירי רצפת האגן מתכווצים וכל ניסיון חדירה יהיה קשה וכואב מאד.
הטיפול יהיה מכוון להפחתת החרדה ולשליטה טובה בתגובות ובשרירים.

שם אחר לתיאור כאב הוא "ווסטיבולודיניה" או "ווסטיבוליטיס".
שם זה יכוון אותנו יותר לבעיה שיש לה מקור ריקמתי, ועם זאת ניסיונות חוזרים לקיום יחסי מין עם כאב יכולים כשלעצמם לגרום גם לחרדה. ומכיוון שכך המרכיב הגופני והמרכיב הריגשי כמעט תמיד יתערבבו זה בזה.
קימים אמצעי טיפול שונים לוווסטיבולודינה הכוללים גם טיפול תרופתי היוצא מתוך הנחה שלכאב יש מרכיב עיצבי (נוירופתי) משמעותי.
"דיספראוניה" היא שם כולל לכאבים ביחסי מין ללא אבחנה של גורם מסוים.
בעוד שווסטיבולודיניה היא שם לכאבים במבוא העריה , כלומר כאבים שהם שטחיים, בדיספראוניה הכאב יכול להיות גם עמוק.
כאבים יכולים להיות מלווים גם בתחושות כגון גרד או שריפה, לעיתים גם לא ביחסי מין. אפילו בגד תחתון, ג'ינס צמוד או תנוחת ישיבה יוכלו במקרים קשים לגרום לכאב.

לרוב הכאבים יש טיפול .
טיפול פיזיותרפיה, טיפול רגשי, טיפול התנהגותי, טיפול תרופתי, ובמקרים רבים שילוב ביניהם.
גם אם הדרך עשויה להתארך ולהתפתל ,טיפול מתאים, השקעה, התמדה וסבלנות יביאו לרוב לתוצאות טובות.

כאבים בעת קיום יחסי מין אינם דבר שיש להתבייש בו וגם לא צריך לחיות איתו.
מיחסי מין נועדנו ליהנות, לא לסבול.