בצקת גומתית

טיפול לימפתי

הסוג הראשון נקרא בצקת גומתית (pitting edema).

בצקת גומתית היא כזו שאם נלחץ עם אצבע על הנפיחות , תישאר גומה זמן ממושך אחרי הסרת הלחץ. גם בגד או תכשיט לוחץ יכולים לגרום לסמני לחיצה שנשארים זמן ממושך.

לבצקת גומתית יש גורמים רבים שחלקם בעלי סיכון ולכן חשוב להיות במעקב רפואי , לאתר את הגורם ולטפל בהתאם.

בצקת גומתית יכולה להתלוות לבעיות סיסטמיות רבות:

מחלות לב, יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות כליות, מחלות ריאות ומחלות כבד.

במקרים אלו חשוב לטפל קודם כל במחלת הרקע. ניקוז הבצקת ללא טיפול במחלה עשוי לגרום נזק ואפילו סכנת חיים.

בצקת גומתית יכולה להיות תופעת לוואי לתרופות שונות (סטרואידים למשל, ועוד).

חבלה או ניתוח גם הם יכולים לגרום לבצקת

לעיתים קרובות היא נגרמת מבעיה ורידית .

דפנות הוורידים בנויות משרירים חלקים ולאורכם יש מסתמים חד כיווניים המונעים חזרה של הדם לכיוון ההפוך. מצבים שונים יכולים לפגוע הן בתפקוד השריר החלק והן בתפקוד המסתמים. אפייני שבצקת מסוג זה תהיה בגפיים התחתונות , בעיקר בכפות הרגליים ובקרסוליים.

גורמים תורמים לאי ספיקה ורידית הם גיל מבוגר, עמידה ממושכת , עודף משקל, יתר לחץ דם ועישון. 

בהריון יש הרפיה של שריר חלק כתגובה לשינויים הורמונאליים (פרוגסטרון ורילקסין), מה שגם יכול להוביל לאי ספיקה ורידית.

עומס גדול וממושך על המסתמים עלול לגרום לקריסתם מה שיגרום למצב בלתי הפיך של אי ספיקה ורידית.

לעיתים העומס נגרם בשל חסימה של הוריד על ידי קריש דם. deep vain thrombosis (DVT) היא בעיה חריפה ומסוכנת שיש לאבחנה ולטפל בה לפני שהקריש יתחיל "לטייל". הגעה של קריש דם לריאות, ללב או למח הינם מצבים מסכני חיים.

אחד מגורמי הסיכון המרכזיים להופעת DVT הינו חוסר תנועה , ישיבה או שכיבה ממושכים, ולכן במצבים כמו נסיעות או טיסות ארוכות, לאחר ניתוחים או מחלות עם שכיבה ממושכת רצוי לנקוט אמצעי זהירות כמו תנועה יזומה, חבישות לחץ או מכשיר עיסוי פניאומטי .

רופא ישקול לעיתים שימוש במדללי דם .

סימנים המחייבים פנייה דחופה למוקד רפואי הם: קושי בנשימה או קוצר נשימה, כאב בחזה ונפיחות של רגל אחת בלבד. לרוב לחיצה על אזור הסובך תפיק כאב חד.

גלולות למניעת הריון מהוות גורם סיכון אצל נשים אצלן ידוע על קרישיות יתר.

לאחר בירור רפואי של מקור הבצקת, ולאחר שנשללו DVT, ומצבים אחרים הדורשים טיפול מיוחד יש מספר דברים שניתן לעשות:

1.  במידה וקיים עודף משקל רצוי להתחיל בתכנית מבוקרת לירידה במשקל.

 2. מומלץ להפחית נתרן מהתזונה

3.  בהרמת כפות הרגליים מעל גובה הלב, הגרביטציה תעזור לזרימת הדם הורידית. חשוב שהכיפוף במפרק הירך לא יעלה על 45 מעלות כדי לא לחסום את הזרימה באזור המפשעה. הרמת רגליים על כיסא או הדום בישיבה, או כמו בכורסת טלוויזיה הינה הרבה פחות יעילה. 

4.  כשהרגליים מורמות כדאי להניע מידי פעם את כפות הרגליים ובכך השרירים עושים פעולת משאבה המאיצה את זרימת הדם.

 5. פעילות גופנית תורמת לזרימת דם יעילה. הלחץ שמפעילים השרירים על דפנות כלי הדם עוזר כמו גם השיפור בתפקוד הלבבי. לפעילות אירובית עדיפות מסויימת.

 6. תרגול נשימות עמוקות מייצר פעולת וואקום על הורידים העמוקים ומסייע לזרימת הדם. מומלץ לשאוף לאט ולנשוף מהר וחזק. ניתן לתרגל בתנוחות שונות.

 7. אפשר , ולעיתים מומלץ, להיעזר בגרבי לחץ (על סוגי הגרביים אכתוב בפוסט נפרד בעתיד)

8.  רצוי להימנע מגרביים , מכנסיים או בגדים תחתונים עם גומי הדוק, מתכשיטי רגליים ומכל מה שגורם ללחץ מקומי על אזור הבצקת או הגפה.

בחלק מהמיקרים הרופא ייתן תרופות משתנות (כגון פוסיד) .

מיקרים בהם הרמת הרגליים או שנת לילה לא משפרים את הנפיחות הם חמורים יותר ודורשים טיפול יותר אינטנסיבי.

טיפול פיזיותרפי יכלול עיסוי לימפטי, חבישות ייעודיות ותרגול מותאם