בצקת לא גומתית

טיפול לימפתי

בצקת לא-גומתית (non pitting edema ).

לבצקת לא גומתית 3 סיבות בלבד:

לימפאדמה ( lymphedema) – היא אי ספיקה או חסימה של המערכת הלימפתית שיכולה להיות ראשונית – כלומר שהמערכת מתקשה להתמודד עם פינוי עודפי הנוזלים ללא פגיעה בה, או משנית – כתוצאה מפגיעה כרונית במערכת הלימפטית . 

אצל כרבע מחולי לימפאדמה בעולם הסיבה היא מחלה טפילית בשם פילריאזיס   שבארץ כמעט לא נראה. נראה לימפאדמה כתוצאה מניתוחים נרחבים, הסרה של קשריות לימפה והקרנות.

ליפ-אדמה (lipedema) – זהו מצב האפייני כמעט לחלוטין לנשים. במצב זה יש שגשוג וגדילה של תאי שומן, בעיקר בגפיים התחתונות הגורם לאצירת נוזלים מוגברת סביב התאים. במצב זה הבצקת עלולה לגרום גם לרגישות רבה למגע ולכאב.

ו Myxedema.  זהו סיבוך של תת פעילות בלוטת התריס  hypothyeoidism) שבו וכולה להופיע בצקת באברים שונים כולל העיניים והלשון. 

על מצב זה לא ארחיב כי הטיפול לרוב אינו פיזיקאלי אלא תרופתי.

בלימפאדמה הנוזל המצטבר בין התאים הינו נוזל עתיר חלבון שבשלב שני, ללא טיפול, מעודד שגשוג רקמות. 

שגשוג הרקמות יגרום עם הזמן לגדילה של האיבר, עיבוי ונוקשות של העור והעמקת חריצים בו, בהמשך הזמן מופיעים שינויים בצבע האיבר ויכולים להתפתח פצעים ונגעים עוריים .

חולים עשויים לחוש כבדות של הגפה, קושי בהפעלה וירידה בטווחי תנועה. לימפאדמה לרוב אינה מלווה בכאב.

הטיפול העיקרי כולל שלושה מרכיבים: 

 1.מניעה – הישמרות והגנה מפני חבלה, זיהום, דלקת ופטרת והקפדה על היגיינה אישית. המטרה היא הגנה מפני נזק נוסף לדרכי הלימפה והעמסה נוספת עליהם בשל הצורך להתמודד עם זיהום. כמו כן יש להיזהר מלחץ העלול לגרום חסימה נוספת כמו גומי לוחץ של בגד תחתון, גרביים או תכשיט.

2. התערבות – הרמת הגפה, חבישה או בגד אלסטי, עיסוי ידני, ומכשירים לסחיטה פניאומטית של הנוזל הבצקתי. אמצעים אלה מכוונים להוריד את הנפח הבצקתי.

ישנם מכשירים פניאומטיים שונים אולם הנפוץ והיעיל ביותר נקרא "לימפה-פרס" והוא מבוסס על סחיטה מדורגת של הנוזל הבצקתי, מהחוץ פנימה. 12 מדורי אוויר הכרוכים סביב הגפה מנופחים בצורה מדורגת תוך חיקוי פעולת חליבה: התאים מתנפחים בזה אחר זה מהחלק המרוחק של הגפה לחלק המקורב, ומתרוקנים באותו סדר. עצמת הלחץ ניתנת לכיוון.

 3.רכיב משלים – שמירת משקל נאות, תזונה ופעילות גופנית. 

ישנם מספר טיפולים תרופתיים ואף ניתוחים אולם תוצאותיהם אינן טובות במיוחד.

ליפ-אדמה זו מחלה של תאי שומן שאין לה קשר למשקל האישה ויכולה להופיע גם בנשים רזות, ולכן לא תשתנה עם דיאטות או אפילו ניתוחים בריאטרים. ליפאדמה כמעט תמיד לא תערב כפות רגליים מה שייתן לה מראה אפייני של "מכנסיים" 

לליפ-אדמה שלושה שלבים: בשלב הראשון העור נקרא "קליפת תפוז" (orange peel) וניתן למשש גושים קטנים. בשלב השני העור מאבד מגמישותו, הגושים נימושים גדולים יותר ויכולה להתחיל בקצת גומתית בשוקיים שנוטה להחמיר בשעות הערב . בשלב השלישי העור נוקשה ויציב ועשויים להופיע בו קפלים (בשלב זה הליפ-אדמה היא למעשה לימפאדמה).

ליפ-אדמה לרוב כואבת גם במגע קל, ונוטה לסבול חבלות ושטפי דם בקלות.

הטיפול בליפ-אדמה דומה ללימפאדמה . הקושי הינו במודעות ובאבחנה.

אני מטפלת רק בנשים, לרוב לאחר ניתוחי שד (חולות מחלימות ונשאיות)

במקרים אחרים – נשקל כל מקרה לגופו.