הריון, לידה ולאחר לידה

הכנה ללידה זה אחד הדברים שאני הכי אוהבת לעשות
כמובן שהכנה ללידה מורכבת מהמון דברים- גופניים, רגשיים, רפואיים, תזונתיים….
פה אתייחס להכנה מנקודת המבט שלי, כפיזיותרפיסטית.
כבר במהלך ההיריון כדאי לדאוג לגוף. לחזק אותו, לעשות פעילות גופנית (כן, מותר ואפילו רצוי להתחיל פעילות גופנית גם בהריון) , לאכול נכון, לשתות הרבה ,לישון, להימנע מעישון…
אחד הדברים המומלצים במהלך ההיריון זה גם ללמוד לתרגל את שרירי רצפת האגן.
יש לכך מספר מטרות:
מחקרים הראו שתרגול רצפת האגן במהלך ההיריון מפחית שכיחות ליקויים לאחר הלידה בטווח הקצר. כלומר פחות סיכון לדליפות שתן וצניחות אברי האגן לאחר הלידה. (כמובן שאין הבטחה שתרגול ימנע לחלוטין בעיות , ואם בכל זאת יש בעיה תמיד ניתן לטפל בה).
בנוסף – שליטה טובה בשרירי רצפת האגן כוללת גם לימוד הרפיה, דבר היכול לעזור בשלב השני של הלידה כשהתינוק נדחף החוצה.
היתרון שלי כפיזיותרפיסטית הוא ביכולת לבדוק, לטפל וללמד הן חיצונית והן פנימית כדי לוודא שכל דבר נעשה באופן הנכון והיעיל ביותר.

ההכנה שלי ללידה כוללת:

הדרכה לעיסוי פרינאום נכון
תנוחות ותרגילים להקלה על כאבים בשלבי ההיריון המאוחרים ועזרה להתברגות התינוק.ת בתעלה
שימוש בצעיפים לקשירות תמיכה
תנועה ותנוחות לשלב הראשון של הלידה לסייע בהתקדמות הלידה, עם ובלי שותפ.ה
תנוחות לשלב הראשון של הלידה עם ובלי שותפ.ה להתמודדות יעילה עם כאב
תנוחות לשלב השני של הלידה עם וללא אפידורל
הדרכה ללידה פעילה ויעילה
שימוש בנשימה בשלבי הלידה השונים
ועוד – לפי צרכיה של כל אחת.

מומלץ לחזור ולתרגל את שרירי רצפת האגן בסמוך ללידה ככל הניתן. ההיכרות המוקדמת עם השרירים ועם תרגילים מומלצים מאד עוזרת לעשות זאת.
כמו כן כדאי לחזור לאחר הלידה לבדיקה, ואם יש צורך – גם לשיקום רצפת האגן.

שיקום לאחר לידה

נשים רבות מרגישות לאחר לידה שקשה להן "לחזור לעצמן" רצפת האגן מרגישה חלשה, לעיתים יש ליקויים תפקודיים וגם הבטן נראית שונה.
בשביל זה אני פה.
כדי לבדוק, לטפל במה שצריך, להדריך מה לעשות (ולפעמים גם ממה להימנע) ולעודד חזרה לפעילות רגילה כולל פעילות גופנית.

שיקום לאחר קרעים מיילדותיים

לכל אישה יש בראש את תסריט הלידה המושלמת שלה.
היא קוראת ולומדת,
מתייעצת,
מתכוננת,
עושה הכל כדי להיות מוכנה.
אבל תהליך הלידה הוא לא תמיד דבר צפוי והרבה דברים יכולים לקרות.
אחד הדברים שפחות מדברים עליהם זה נושא הקרעים.

קרעים בלידה מחולקים לדרגות:
דרגה 1 – קרעים מינימאליים.
דרגה 2 – קרעים נרחבים יותר וגם חתך יזום (אפיזיוטומיה) המבוצע במידת הצורך.
קרעים בדרגה 3 הם קרעים המערבים את הסוגר האחורי (של פי הטבעת) וגם הם מדורגים לפי דרגות חומרת הפגיעה (A, B, C)
החוויה של הקרע , התפירה בחדר ניתוח, הניתוק מהתינוק שזה עתה נולד והשיקום הם חוויות לא קלות עבור היולדת.
לפעמים יש קושי בשליטה בסוגרים וכאבים.
במידה ויש קרע נרחב, חובה להיות במעקב במרפאה ייעודית.
ישנן מספר בדיקות שיש לעבור לאחר קרעים נרחבים וכדאי להתכונן לקראתן, ובכל מקרה מומלץ תמיד לקבל טיפול ושיקום בפיזיותרפיה של רצפת האגן.
בשנים הרבות שאני עוסקת בשיקום רצפת האגן, ליוויתי יולדות רבות אחרי קרעים להן עזרתי לחזור לתפקד ולהרגיש טוב בגופן.
לאחר לידה עם קרע נרחב תמיד יש לשקול את אופן הלידה הבאה- אם תהיה וגינאלית או קיסרית.
ההחלטה על אופן הלידה נלקחת בהתאם לממצאי הבדיקות שבוצעו, בדיקה קלינית של רופא ורצון האישה.
וכמה הערות:
אם אישה עברה קרע בלידה , הדבר יצוין בסיכום הלידה והיולדת תדע על כך. אם את לא יודעת – כנראה שזה לא קרה.
רוב הקרעים הנרחבים קורים בלידה הראשונה או בלידות מכשירניות (וואקום, מלקחיים) אבל זה עלול לקרות גם בלידות אחרות.
סימפטומים (כאב, קושי בשליטה בסוגרים, תחושת אי נוחות בנרתיק) לא תמיד תואמים או מעידים על מידת הקרע. בכל מקרה של סימפטומים רצוי לטפל, אך כשיש קרעים נרחבים יש לטפל ולהיבדק גם ללא סימפטומים.